קושי בהמלטה

צפו להמלטה בטווח 59-65 ימי הריון, קושי בהמלטה צפוי בכלבות מגזע קטן, מיעוט עוברים (מימדיםן גדולים), הריון ממושך, בעיות אגן ונטיה להסתבכות בקרב גזעים מסוימים. המלטה תקינה מאופיינת ב 3 שלבים: 1. שלב בו הכלבה מארגנת מקום המלטה, חסרת מנוחה, מפסיקה לאכול, יתכנו רעידות נמשך 6-24 שעות (יתכן שיתארך היוועצו ברופא המטפל) 2. שלב ההמלטה בו יופרשו נוזלים ולאחריהם תחל המלטת הגורים שלב זה נמשך 3-6 שעות יתכן מרווח זמן של אף כשעה בין גור לגור 3 . שלב המלווה המלטת כל גור והוא יציאת השיליה. במידה והאם מראה סימני מצוקה, חוסר נוחות, מרווח זמן לא הגיוני בין גורים, גור תקוע בתעלה ומבצבץ החוצה, האם סיימה המלטה לכאורה אך אינה נפנית לטיפול בגורים ונראית במצוקה. בכל מקרה כזה או מצוקה לגורים יש ליצור קשר מיידית. מה ניתן בכל זאת לעשות: ראשית הניחו לממליטה, ייצרו סביבה שקטה ורגועה ללא קהל צופים מפריע, עיקבו אחר התנהלות תקינה של המלטה, במידה ומעבר לכל ספק נתקע גור בתעלה, ההמלצה היא להגיע מיידית לוטרינר אך במידה ונמנע מכם, בזהירות רבה אחרי סיכוך האיזור, לנסות ולחלץ את הגור, מבלי להפעיל עליו כח, זאת כדי להימנע מפגיעה בו. לעתים האם אינה מחלצת את הגור משק ההריון ועלינו לסייע, עשו זאת בזהירות, במידה ואינו נושם שפשפו את איזור בית החזה כאשר הגור חפון בכף ידכם או במגבת, את חבל הטבור תנתק האם במידה ואינה עושה זאת ניתן לקשור את החבל בשתי נקודות ולחתוך ביניהן. הקפידו על סביבה חמה לשמור על טמפרטורת הגוף של הגור. צפו שהאם תיניק את הגור בסמוך ולאחר ההמלטה, במידה ואינה פועלת בכיוון זה קרבו את הגור אל הפטמות ועודדו התחלת יניקה. עקרו וסרסו- כבר אמרנו???

עקיצת דבורה או חרקים אחרים

כל חרק או עכביש עשוי לעקוץ את חיות המחמד שלנו ולגרום להם לתגובה אלרגית. תגובה כזו תתבטא בנפיחות מקומית, אדמומית, גרד או במקרים חמורים יותר: הקאות, קושי נשימת או אפילו קריסת מערכות כללית. אם מדובר בעקיצת דבורה, חפשו את העוקץ ונסו להוציא אותו בזהירות, מבלי לסחוט את שקיק הארס. קררו את מקום העקיצה באמצעות קומפרסים קרים. ניתן גם לסתור את חומציות הארס באמצעות חומר בסיסי כמו אבקת סודה מעורבבת במים. בכל מקרה, לאחר התגובה הראשונית הזריזה מומלץ להגיע לוטרינר תורן באופן מיידי כדי שיתערב תרופתית ויעצור את התגובה לעקיצה, אשר עשויה להיות מקומית אך עלולה גם לסכן חיים. במקרים מסוימים כמו פגיעת "ששן חום" עכביש הבית החום והמוכר ייתכנו סיבוכים כגון נמק מקומי. אסור לתת תרופות בלי הנחיה מפורשת מוטרינר.

תגובה אלרגית

בעלי חיים, בדיוק כמו בני אדם, עשויים להיות אלרגיים למגוון גדול של גורמים סביבתיים: חרקים שונים, תרופות , חיסונים, תכשירים וגורמים סביבתיים אחרים בבית ומחוצה לו. התגובה עשויה להתבטא בגרד, אדמומית, נפיחות מקומית או באזורי גוף שונים. במצבים מסוימים תיתכן אף תגובת קצה אשר תביא לסימנים כלליים כמו קושי נשימתי, נפילה בלחץ הדם, קריסה ואף מוות. כדי למזער את הסכנה לבעל החיים, יש להתייחס אל כל הופעה של תסמיני אלרגיה כאל מקרה חירום ולפנות לוטרינר תורן הערוך לטיפול במקרים אלו. אל תתנו בשום פנים ואופן תרופות לחיה על דעת עצמכם. תכשיר שהינו תרופה עבור בני אדם עלול להיות רעיל לחיות.

מכת קור (היפותרמיה)

אצל כלבים וחתולים טמפרטורה (הנמדדת רקטלית) מתחת ל-38 מעלות נחשבת לנמוכה באופן מסוכן! בעל חיים שסובל מהיפותרמיה ייראה לרוב אפאטי או במצב רוח ירוד ויאבד תיאבון. לרוב היפותרמיה היא תוצאה של שהות בקור קיצוני, אך לעתים היא נגרמת על רקע מחלה לבבית או כלייתית. לא משנה מה הסיבה- החשוב הוא להגיע לטיפול מיידי.מצב זה הוא מקרה חירום ממדרגה ראשונה ומצריך הגעה מיידית לוטרינר תורן. הסכנה גדולה שבעתיים אצל בעלי חיים קטני מימדים – גזעי כלבים קטנים במיוחד או חתולים. מה עושים בינתיים? מקמו את בעל החיים בסביבה חמה ומוגנת, עטפו אותו בשמיכות חמות (אפשר לחמם את השמיכות במייבש כביסה), ניתן להשתמש בבקבוק מים חמים עטף בשמיכה (זהירות שלא יהיה חם מדי ויגרום לכוויה), והכי חשוב – להגיע בדחיפות לוטרינר. מה לא לעשות? היזהרו משימוש באמצעי חימום אשר עשויים לגרום נזק לרקמות ומחימום מופרז של העור העשוי להביא להרחבת כלי הדם העוריים ואובדן נוסף של חום לסביבה. אין לאפשר מגע ישיר בין בעל החיים למקור החום, אלא להשתמש תמיד בגורם מבודד כמגבת או שמיכה.

מכת חום

אם כלבכם או חתולכם סובל מריור מוגבר, חוסר יציבות, מוציא את הלשון ומתנשם בכבדות (הלחתה מוגברת), עיניו וחניכיו בצבע בורדו, סגלגל או כחלחל – כנראה שהוא סובל ממכת חום! מדובר במצב חירום מסוכן ביותר, המצריך פנייה מיידית לוטרינר תורן. מנגנוני הקירור של כלבים אינם יעילים כאלו של בני אדם. כלבים עלולים לפתח חום מכת חום בכל שהייה בחוץ ביום חם, במהלך יום בילוי בים, במהלך פעילות גופנית עם הבעלים ולאחר שהושארו במכונית אפילו לדקות ספורות. כלבים שמנים או פחוסי ראש יטו לפתח מכת חום אף יותר מכלבים אחרים. מכת חום עשויה להופיע גם בעקבות פרכוס ממושך ובמצבים רבים אחרים. במקרה של כלב שסובל ממכת חום - העבירו אותו למקום קריר ומוצל וצרו קשר עם וטרינר חירום כדי לתאם הבאתו לטיפול מיידי. בינתיים אתם יכולים למדוד טמפרטורה רקטלית כדי להעריך את מצבו, לקרר את גופו באמצעות מגבות רטובות באיזור הצוואר, בית שחי, מפשעה ובטן, לכוון אל המגבות מאוורר ולהניח פדים קרים על אוזניו. מה לא לעשות: אין להשתמש במים קרים או קרח. היזהרו מקירור יתר, אל תכריחו את בעל החיים לשתות מים שכן קיים סיכוי סביר שאין ביכולתו לשתות. יש להבין שהבעיה לא נפתרה עם הורדת הטמפרטורה. הנזקים שנובעים ממכת חום הם מסכני חיים ויש להגיע בכל מקרה לוטרינר תורן בדחיפות!

נשיכת כלב

הפעולה הראשונית שיש לבצע כאשר כלב, חתול או אדם ננשכים על ידי כלב היא לברר את פרטי הכלב הנושך, איזה חיסונים קיבל ומתי קיבל אותם. לאחר מכן יש לחטא היטב את פצע הנשיכה לזמן ממושך, שכן קיים סיכון גבוה לזיהום שיכול לפחות משמעותית הודות לחיטוי מיידי. כאשר נפגע הנשיכה הוא בן אדם יש לוודא כי האדם מחוסן כנגד טטנוס ובכל מקרה לפנות לרופא להמשך טיפול ומעקב. כאשר נפגע הנשיכה הוא כלב או חתול חובה להגיע לוטרינר בסמוך לאירוע לבדיקה כללית. הטיפול יכלול חיטוי של אזור הנשיכה, תיקון כירורגי, כיסוי אנטיביוטי ושיכוך כאב. כמו כן, הוטרינר התורן או הוטרינר המטפל יבדקו שאין כל פגיעה פנימית חודרת כמו חדירה לבית החזה או לחלל הבטן.

חתול מבלה בארגז החול,לא עושה פיפי, מיילל בכאב

אם חתולכם מבלה זמן רב בארגז החול, אין עדות לפיפי בארגז שלו או שהוא מתלונן,מיילל ומפגין חוסר מנוחה – ייתכן מאוד כי הוא סובל מחסימה בדרכי השתן. חסימה בדרכי השתן בחתולים היא תופעה נפוצה למדי, במיוחד בקרב חתולים זכרים ומסורסים. מדובר במצב חירום לכל דבר. ככל שהבעיה מתגלה ומטופלת מוקדם יותר, כך ימוזער הנזק המשני העשוי להיגרם, בשל השלכות כגון כשל כליות. וטרינר תורן יכול לגלות מיידית אם מדובר בחסימה בדרכי השתן על ידי מישוש בטן החתול. במקרה חסימה יורגש כדור קשה למגע בגדלים משתנים (מגיע למימדים עצומים) הקרוב יותר לחלקה האחורי של הבטן וניתן יהיה להבחין ברגישות מצד החתול. בכל מקרה של חשד לחסימה בדרכי השתן אצל חתול יש לפנות מיידית לוטרינר חירום. וטרינר תורן יוכל לשלול שמדובר בחסימה בדרכי השתן או לחילופין לתת טיפול מהיר שימנע סיבוכים שהם מסכני חיים ולמנוע סבל רב ומיותר מהחתול.

טוואי התהלוכה

טוואי התהלוכה (נקרא גם תהלוכן האורן), נפוץ בכל יערות האורן בכפר ובעיר. הטוואי נושא שערות צורבות שבמגע איתן עלולים בני אדם וחיות הבית ללקות בסרפדת (אורטיקריה). בישראל מצויים שלושה מיני תהלוכן נוספים: תהלוכן האלה, תהלוכן האוג ותהלוכן האלון. לכולם חשיבות רפואית, אך עקב נפיצותו היחסית לתהלוכן האורן חשיבות רבה הרבה יותר. מהלך חיי התהלוכן הוא בדיוק שנה: בסתיו העשים פעילים ומטילים ביצים בקנים על עצי אורן, בחורף הזחלים מתפתחים על העצים, באביב הזחלים עוזבים את העץ בתהלוכה ארוכה של 200-300 זחלים (מכאן שמם) וחודרים לאדמה על מנת להפוך לגלמים ובקיץ הגולם בתרדמת עד שבוקעים ממנו העשים ומטילים ביצים. אז מה השלב המסוכן בטוואי? כל השלבים! תחלואה תיגרם במגע עם העש הבוגר (lepidopterism), הזחלים או הגלמים (erucism). בעולם היו דיווחים על מקרים בהם תהלוכת הזחלים אשר מתחפרת באדמה על מנת להפוך לגלמים בחרה לעשות זאת דווקא בחול הרך של ארגזי החול בגני ילדים, כך שהילדים ששחקו בארגז החול נגעו בגלמים הצורבים ונפגעו. בנוסף, ישנן השיערות הצורבות. לזחל שערות ארוכות המכסות את גופו, ושערות קצרות הנראות כמחטים חלולות. אלו הן השערות הצורבות. המחטים הקטנות מכאיבות כשהן חודרות את העור, ובנוסף עם שבירתן משתחררים חלבונים רעילים אשר מעוררים תגובה מקומית חריפה. השערות הצורבות ניתקות בקלות מגוף הזחל ונישאות ברוח. הן אינן מתפרקות בקלות, ושומרות על ארסיותן שנים רבות! כלומר, בנוסף לכל שלבי התהלוכן עצמו, מסוכנים גם הקינים של סוף החורף, אשר מכילים את הנשלים של דרגות הזחל האחרונות, האדמה שתחת העצים הנגועים ואפילו האוויר בסביבה, בעיקר בקיץ, אשר נושא שערות צורבות. השערות הצורבות גורמות לבא איתן במגע גירוי ודלקות בעור ובעיניים. בשאיפה - פגיעה בדרכי הנשימה. בבליעה – הרעלה ותסמינים מערכתיים. בבעלי חיים הפגיעה הנפוצה יותר הינה פגיעה בלשון עקב לעיסת אצטרובלים נגועים בזחלים או ליקוק ישיר של הזחלים. סימנים קליניים: תוך זמן קצר ביותר יתכנו הקאות וריור, במבט אל תוך הפה ניתן לראות לשון בצקתית ונפוחה, ושטפי דם קטנים על פני הלשון. בהמשך יתכנו קשיי נשימה, הנשימה הופכת מאוד מהירה, קצב הלב-דם הופך למהיר יותר, התהליך כולו מלווה בכאב רב, בעל החיים נראה סובל ומבוהל ואינו מוכן לאכול או לשתות. יש ריור מרובה. הנפיחות עשויה להתפשט עד לצוואר כעבור יום-יומיים קטע הלשון שבא במגע עם הזחל הארסי יהפוך לשחור ונמקי. בשלב זה החיה אינה מסוגלת להשתמש בלשון לצורך אכילה או שתיה, אך עם זאת לא מומלץ להיכנס להליך כירורגי של הסרת המקטע הנמקי, היות וקשה להגדיר גבולות בשלב זה. עדיף לתת לתהליך הנמקי להתרחש בקצב שלו תוך טיפל תומך, כמובן. בסופו של דבר כעבור מספר ימים קצה הלשון ינשור לבדו. בסופו של של דבר בעל החיים נותר עם לשון קצרה יותר, כאשר על פי מחקרים, אובדן של עד שליש מהלשון אינו גורם כלל לפגיעה בתפקוד, ואפילו בפגיעה חמורה יותר בעל החיים יוכל לחזור לתפוד תקין. ובתום תקופת הסתגלות קצרה יחזור לאכול ולשתות כרגיל. מה אפשר לעשות בבית ? • לשטוף היטב את אזור החשיפה, במיוחד העיניים. להסיר את השערות הצורבות מהעור (עם כפפות!, השיערות עדיין ארסיות ועשיוית לגרום לפגיעה עורית שניונית בידי המטפל). פינוי מהיר ככל האפשר לוטרינר תורן. הטיפול במרפאה יכלול טיפול תומך, מניעת סבל מבעל החיים למשך מספר ימים עד שיסתיים תהליך הנמק בלשון: • נוזלים • אנטיביוטיקה • שיכוך כאבים חזק • אנטיהיסטמין- דיפנהידרמין • שכוך כאבים ושטיפה מקומית • הזנה בצינור ושט או בצינור קיבה כל עוד הכלב אינו מסוגל להשתמש בלשון בתגובה קשה יש לנקוט תחילה בצעדי החייאה בסיסיים: • שמירת דרכי האוויר, חמצן, דיפנהידרמין וסטרואידים סיכויי החלמה: טובים, בתלות במהירות הפנייה לוטרינר ובטיב הטיפול התומך.

הכשת נחש

הכשת חתולים או כלבים על ידי נחש צפע היא תופעה נפוצה למדי בישראל בחודשי הקיץ . רוב הכשות הנחש יקרו בפנים או ברגליים, בהתאם להתנהגות בעל החיים: כלבים לרוב ירצו לבחון את הנחש מקרוב, לרחרח או לנשוך אותו, ולכן יוכשו בפנים או לחלופין לא יבחינו בו ויחלפו לידו בטעות והנחש מצידו ייבהל ויכיש אותם באחת הרגליים. בחתולים לרוב ההכשה תתרחש לרוב ברגל הקדמית, היות שהחתול בוחן צייד בעזרתה והוא ינסה לחבוט בנחש בכף רגלו. רוב ההכשות יתרחשו בחודשי הקיץ: מאי –אוקטובר, ובשעות הקרירות יותר של היום 14:00-22:00. מיתוסים לניפוץ: • נהוג לחשוב כי חתולים מהווים אמצעי מניעה יעיל כנד נחשים, אך בפועל לא פעם הנחש מנצח וחתולים רבים מגיעים לוטרינר לאחר שהוכשו. • נהוג לחשוב כי הכשות נחש מתרחשות רק באזורים כפריים, אך למעשה ישנה סבירות כמעט זהה להכשות נחש באזורים עירוניים! איך מזהים נחש ארסי? בישראל, כמעט כל הכשות הנחש הארסיות צפונית לבאר שבע הן של צפע ארצישראלי. לזיהוי הנחש חשיבות רבה לטיפול וטרינרי נכון, כך שאם רואים את הנחש, יש לחפש מעויינים על גבו או לנסות לצלם אותו. אם לא ראיתם המתקפה בזמן אמת, תוכלו לזהות הכשת נחש על פי הסימנים הבאים: בעל החיים יראה סימני כאב עזים, איזור ההכשה יהיה נפוח יותר ויותר ויתכן שטף דם באזור הפגוע. ניתן להסתכל מקרוב ולחפש באזור הנפיחות את פצע הנשיכה שנראה כשני חורים קטנים קרובים זה לזה. מעבר לנפיחות, מצבו הכללי של בעל חיים שהוכש ילך ויידרדר. הוא יראה סימני חולשה וכאב הולכים וגוברים וייתכן שאף יסבול מקשיי נשימה בשל חסימת בצקות בדרכי האוויר. ייתכנו רעידות שרירים, הקאות, דימום מפתחי גוף והלם. חשוב לדעת כי חתול או כלב שהוכש על ידי נחש נמצא בסכנת חיים. קצב ההידרדרות מהיר, וישנה חשיבות רבה למהירות הגשת העזרה. לכן במידה שיש כל סיבה שהיא לחשוד שהכלב או החתול שלכם הוכש, צרו קשר עם הוטרינר המטפל שלכם או עם וטרינר תורן באופן בהול. גורמים המשפיעים על חומרת ההכשה : • מיקום הפגיעה, ככלל- הכשה ברגל קדמית מסוכנת יותר. • מספר ההכשות וכמות הארס (מושפע מגודל הנחש, העונה ומהלך הקרב). • גודל בעל החיים - בעלי חיים קטנים מ-15 קילו נמצאים בסיכון גבוה יותר • גיל בעל החיים – ככל שבעל החיים מבוגר כך גדלה הסכנה לחייו. • זמן ההכשה – לעתים ההכשה מתרחשת בלילה והבעלים מבחינים במקרה החירום של בבוקר ומאבדים זמן יקר כיצד עלינו לפעול במקרה של הכשה? • אם הנחש עוד באיזור לנסות לראות אם מדובר בנחש צפע או לא (לחפש מעויינים על גבו). • למנוע מהכלב או החתול פעילות ככל הניתן, לקחת אותו בידיים לאוטו • לא מומלץ לחסום את האיבר, לחתוך, למצוץ את הארס, להקפיא או כל פעולה אחרת , במקום זה יש להגיע מוקדם ככל שניתן לוטרינר חירום הטיפול במרפאה יכלול: בדיקות ומעקבים – • בדיקת דם מלאה על מנת לקבל תמונה כללית על מצב החיה ורמת אובדן החלבון והטסיות וחומרת האנמיה • בדיקה המעידה על בעיה בתפקוד מערכת הקרישה • מדידה חיצונית של הנפיחות, על מנת להעריך באופן אובייקטיבי אם הנפיחות ממשיכה להחמיר או מתחילה להשתפר • מעקבים אחר התפקוד הלבבי על חלק מהבדיקות יחזור הוטרינר בהמשך על מנת לעקוב אחר שינויים במצב החיה ולנטר את קצב השיפור או ההידרדרות. טיפול • מתן נוזלים לוריד, אנטיביוטיקה ואנטיהיסטמינים • מתן פלסמה לפי הצורך. מתן אנטי ונין במידת הצורך. • מתן טיפול לבעיות סיסטמיות משניות אשר עלולות להתעורר במידת הצורך (כגון פגיעה בתפקוד לבבי, כלייתי, נשימתי וכו') סיכויי החלמה: מצוינים, כאשר מבחינים במקרה החירום ופונים לוטרינר תורן לטיפול רפואי מהיר

סמים קלים וקשים שנצרכו בכל דרך שהיא על ידי בעל חיים

מפתיע אך כלבים וחתולים מוצאים את דרכם מתוך עניין וטעימות גבוהה לסמים מסוגים שונים ובמיוחד אל החשיש. הם לא יהססו ויאכלו כל כמות שתיקרה בדרכם ואף ימצאו דרכים להגיע אל חומרים אלו כשאפם מוביל אותם אליהם. בעלי חיים עשויים אף לפתח סימני הרעלה משאיפת עשן בלבד. חשוב להבין שסמים קלים וקשים עשויים לסכן את חייהם של חיות מחמד. כלבים וחתולים שנחשפו לסמים מגיעים למרפאתנו במצבים קליניים שונים, כשלא פעם נשקפת סכנה ממשית לחייהם. חשוב ליצור קשר מיידי עם וטרינר חירום ולהגיע במהירות למרפאה וחשוב עוד יותר לא להעלים פרטים מהוטרינר המטפל. גם אם קיימת רק אפשרות שהחיה נחשפה לסם, שיתוף הוטרינר בכך הוא קריטי להצלחת הטיפול. בשלבים מוקדמים הטיפול יכלול עידוד הקאה, ניקוי רעלים מהדם באמצעות פחם פעיל וטיפול תומך. נציין גם כי קיימת תופעה רווחת לאחרונה של חשיפת חיות מחמד לקוקאין בשוגג ואף במתכוון, גם גורם זה מהווה סכנה לחייהם.

הרעלת חומרי הדברה

כל חומרי ההדברה הביתיים הינם רעילים ומסוכנים לחיות מחמד. אפילו החומרים המיועדים להדברת החרקים החיים על כלבים וחתולים עלולים להיות מסוכנים כאשר משתמשים בהם לא נכון. בכל מקרה של חשיפה לחומר (בין השאר חשיפה של חתול לחומר המיועד לכלב, או הופעת סימנים אחרי הדברה ביתית), הדבר הראשון שיש לעשותו הינו שטיפת הפרווה באופן יסודי תוך היוועצות בוטרינר חירום והגעה מיידית לטיפול וטרינרי. טיפ חשוב: בררו קודם להדברה מהם החומרים בהם עושה המדביר שימוש, בהגעה לוטרינר תורן הביאו כל דבר שעשוי לסייע בזיהוי חומרי ההדברה כמו אריזות של חומרי הדברה חשודים, שאריות הקאה וכדומה.

הרעלת שושן צחור

כל חלקיו של השושן הצחור, פרח נוי פופולרי בזרים ממשפחת החבצלות, הינם רעילים לחתולים וגורמים לפגיעה בכליות. אופן החשיפה - חתולים נוטים לעתים להתחכך בפרח. האבקנים נדבקים לפרוות החתול ונבלעים מאוחר יותר בעת ליקוק הפרווה. אפילו כמות קטנה של אבקני השושן הצחור יגרמו לכשל כליות אקוטי. אם חתולכם מראה סימנים של הידרדרות מהירה וקיימת אפשרות שנחשף לפרח - הגיעו בדחיפות למרפאה. יש לציין כי במקרים אלו אחת הדרכים היחידות להצלת החתול היא דיאליזה בבית החולים הוטרינרי, אחרי תהליך אבחון מלא ומהיר, יתכן שהוטרינר התורן יחליט להפנותו לבית החולים.

הרעלת רעל עכברים

רעל עכברים אינו פוגע באופן מיידי, שכן הסכנה בו נגרמת מפגיעתו בקרישת הדם. עם זאת, אם ראיתם את בעל החיים בולע רעל עכברים, קריטי לפנות לוטרינר תורן באופן מיידי, שכן הטיפול הטוב ביותר הוא לעודד הקראה ולחלץ את הרעל מהגוף לפני שהוא מתעכל. ניתן גם לעודד הקאה בבית באמצעים שונים (רצוי בליווי טלפוני של הוטרינר המטפל או וטרינר תורן). לשם כך ניתן להשתמש בתמיסת מי מלח, בסירופ איפקאק מעודד הקאה ובאמצעים אחרים. אם עבר זמן מה מבליעת הרעל וההרעלה הגיעה ל שלב מתקדם שבו פעל הרעל את פעולתו ונפגעה קרישת הדם, מתפתח סוג חירום אחר. במקרה זה עשויים להופיע שטפי דם על פני הגוף, דימומים מפתחי גוף כמו אף, פה, צואה דמית, הקאת דם ולעתים אף דימומים פנימיים קשים שיביאו להידרדרות מהירה. במקרה שמופיע אחד או כמה מתסמינים אלו – הדחיפות גדולה שבעתיים ויש לפנות לוטרינר חירום בלי לבזבז אף רגע.

הרעלות-כגון אקמול, נורופן, אדויל, שוקולד, נוגדי דכאון...

טעות נפוצה היא לנסות ולתת טיפול תרופתי ללא התייעצות בוטרינר. דעו כי תרופות שכיחות בשימוש בקרבנו כמו אקמול הינן רעל של ממש מבחינת בעלי החיים. בכל מקרה של מתן או לקיחה מוטעית של תרופה צרו קשר באופן מיידי עם וטרינר חירום. במקרה של אכילת שוקולד על ידי כלבים - האפקט במקרה זה הינו כמותי. ככל שהשוקולד מריר יותר ונצרך בכמות גדולה יותר ביחס למשקל גופו של הכלב כך גדל הסיכוי שהוא יסבול מהרעלת שוקולד. כלבכם אכל שוקולד? אל תהססו, צרו קשר עם וטרינר תורן ומהרו לבדיקה ולטיפול.

הכלב משתעל ומתקבל הרושם ש"תקוע לו משהו בגרון"?

כנראה, ורק כנראה! לא מדובר בחרום. לרוב אלו התסמינים המרמזים על מחלה בשם "שעלת כלביות". שכיח שבעלי הכלב הדואגים יטעו לחשוב שהכלב נחנק מעצם זר תקוע בגרונו, עם זאת יש למהר ולברר טלפונית עם הוטרינר המטפל או עם וטרינר חירום למען הסר ספק וכמובן להגיע לטיפול רפואי.